<h1>רבינו ירוחם מישרים ני"א ח"ה</h1>
<h2>דף כב.</h2>
מכר לו מחובר לקרקע כגון פשתן כיון שתלש כל שהוא קנה כגון דאמר ליה יפה לי קרקע כל שהוא קנה כל מה שעליה פירוש וזה מיירי שעומד ליתלש וכתלוש דמי ואינו כטלטל לענין קניה ויש מי שפירש ששכרו ליפות הקרקע ובשכירות אומר לו קנה וכו' דלא היה עומד ליתלש ודינו כקרקע לפיכך נקנה בכסף השכירו' בתרא. נתן או מכר דקל לאחד ופירותיו לאחר לא שייר מקום פירי וקנה גם הפירות מי שנתן לו הדקל אבל חוץ מפירותיו שייר מקום פירות בתרא. אילן העומד על המצר ונוטה לכאן ולכאן חולקין הפירות בעלי שתי השדות פירוש ואף על פי שהשרשים לבושין לכאן ולכאן מאחר שהמצר משותף בין שני בעלי השדות. לשון הרמב"ם ז"ל ומה הפרש יש בין המוכר קרקע לזמן קצוב ובין המקנ' אות' לפירותיה שהקנאה לפירות אינו יכול לשנות צורת הקרקע ולא יבנה ולא יהרוס אבל הקונה לזמן קצוב הרי הוא בונה או הורס ועוש' בכל זמנו הקצוב כמו שעשה הקונה קנין לעולם. ומה הפרש יש בין המוכר שדה זו לפירותיה או המוכר פירות שנה זו לחבירו שלא קנה כמו שביארנו שהמוכר פירות השדה אין ללוקח להשתמש בשדה זו כלל אפי' להכנס בה אלא בשעת הוצאת פירות ויש לבעל השדה להשתמש בה כל צרכו כחפצו אבל המוכר שדה זו לפירותי' אין בעל השדה יכול ליכנס בה אלא מדעת הלוקח ויש ללוקח להשתמש בה כחפצו. ומה הפרש יש בין קונה שדה זו לפירות ובין השוכר שדה זו מחבירו שהקונה שדה זו לפירותיה יש לו לנוטעה או לזורע' כל מה שירצה או להובירה והשוכר אינו כן כמו שיתבאר בענין שכירות. אין השוכר רשאי להוביר וכל הקונה מקנ' לאחרים כל שקונה ע"כ במכירה פכ"ג. זרעים בתוך עציץ נקוב ועציץ של א' וזרעי' של אח' מכר בעל עציץ לבעל זרעי' כיון שמשך קנה מכר בעל זרעים לבעל עציץ לא קנה עד שיחזיק בזרעים כמו שכתבתי למעלה חזקה במחובר לקרקע ניכוש ועידור. עציץ וזרעים של אח' ומכרן לאח' החזיק בזרעים קנה עציץ כי טלטל נקנה אגב קרקע החזיק בעציץ אפי' עציץ לא קנ' כי העציץ טלטל ואינו נקנ' בחזקה אלא במשיכה והזרעים דינם כקרקע וצריך בהן חזקה ואם נתן מעות לא צריך חזקה לגבי זרעים כי קרקע נקנה בכסף כל זה פשוט בגמרא גטין.
